פרשת אֵלֶּה פְקוּדֵי: קרבת אלהים

פרשת אֵלֶּה פְקוּדֵי:   | הרבה גייל שוסטר-בוסקילה

באתר כל קורא שהוקדש למפעל חייה של סוזי דבוסקין, כתבה נטלי ברקן את ההסבר לקשר בין פרשת פקודי וההפטרה:

בפרשת פקודי מסתיים בניין המשכן. הלוחות שקיבל משה בסיני והכלים שנוצרו בהדרכתו של בצלאל הונחו במשכן. כשהכל במקום, "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה" (שמות לט, מג), ואז "וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד). בהפטרה מסופר על כך שארון הברית הונח בקודש הקודשים במקדש שבנה שלמה. על ארון הברית הגן עם ישראל בזמן הכיבוש ושוב הגן עליו דויד שתכנן (אך לא עשה זאת) לבנות את המקדש. לאחר שהכוהנים הניחו את ארון הברית בקודש הקודשים ויצאו, "וְהֶעָנָן מָלֵא אֶת בֵּית והענן מלא את בית ה' " (מלכים א, ח, י) ושלמה מברך "אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל כל קהל ישראל" (מלכים א, ח, יד). הנחתו של המשכן הנייד בתוך מבנה הקבע מסמל את שינוי העתים, ומזכיר לנו  שבין אם אנחנו נוודים או יושבי קבע, נוכחותו של אלוהים נמצאת אתנו.

כידוע, עם ישראל לא תמיד זכה למקום קבע עד להקמה מדינת ישראל ב-1948. מצבנו היה יותר דומה לתקופת המדבר המתוארת בספר שמות מאשר לאירוע של הקמת בית המקדש בספר מלכים.                                   
האם במדבר הרגשנו יותר קרובים לאלוהים? בזמן הגלות או אחרי שכבשנו את הארץ? בחו"ל החיפוש היה נדמה לנו כל כך הכרחי. במשך הדורות בנינו בתי כנסת בכל פינה שנדדנו אליה. למה כל הדורות השקיעו כל כך הרבה משאבים בבנית בתי תפילה? האם בבנית בתי כנסת בתפוצות נסינו בכוח להכניס את נוכחות של האלוהים קרוב אלינוו? האם מנין בבית כנסת מפואר מקרב אותנו לאלוהים יותר מאשר על שפת נהר מבעבע או בתוך יער מרשרש?
בארץ ישראל אחרי שיבת ציון והקמת המדינה, האם עדיין נחוצים בתי כנסת כדי להתקרב לנוכחות של האלוהים? כנראה חברי קהילת הוד והדר חושבים כך כי בנינו בנין אחרי הרבה "שנות גלות" כמנין ארעי בתוך חטיבת ביניים. אולי המודעות שהביאה את שלמה המלך להכניס את כלי המשכן הנייד לתוך בנין הקבע של בית המקדש עדיין קיים אצלנו.       האם אנו חשים את קרבת נוכחות של האלוהים בבית הכנסת הקבוע שלנו?                                                    
נא להתבונן שוב על השאלה הזו אחרי סיום קריאת את הקטע. אז לחשוב על חשיבות של בנין קבע לתפילות. אולי הנכוחות של האלהים קורנת מהקירות. אולי אופפת את היושבים ביחד להתפלל בבנין של קהילת הוד והדר.  אין עמוד ענן בבית הכנסת שלנו. אבל, אפשר לחוש את קדושת הנוכחות המיוחדת…