שבת חול מועד סוכות, תשע"ז.
משה מנהיג גדול, מוטי לקסמן.
<>
בשבת חול המועד סוכות, [א] אין קוראים את פרשת השבוע כרגיל, אלא מפנים לחלק מפרשה אחרת. [ב]
שוב מתאר המקרה, את משה כמנהיג לדוגמא.
כך נאמר,
"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי. הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". [ג]
"וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם. וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן". [ד]
"וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי". [ה]
משה מבין את האמירות האלה כלשונן.
אין מלאך.
משה תמה, "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' […] וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי". [ו]
פרשנים שונים, מבינים את הפשט.
"שאין זו הודעה, שאין אני חפץ בה". [ז]
"מי הוא המלאך?" [ח]
"ולא די שאין דעתך לילך עמנו אלא אפילו אותו מלאך שאמרת שילך עמי לא הודעתני". [ט]
רשב"ם, נכדו של רש"י, טעון יותר מכך, "אלא הנה מלאכי ילך לפניך ואיני חפץ כי אם בלכתך עמנו בעצמך". [י]
משה דורש מימוש האמירה.
לא לעצמו, אלא להנהגת העם.
יתר על כן, אם יש אי הבנה, טוען משה, הוא מצפה להבהרה ברורה, "וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה". [יא]
אם תשומת לבך לא הופנתה לכך, נזכור, משה מצדד תמיד בעם, "וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה".
אין זו הפעם הראשונה, משה חוזר ומבהיר תפקודו המלא הוא בדאגה לעם.
תשובת אלוהים, "וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ", [יב] אינה מספקת למשה.
משה דורש הבטחה ברורה, כדי למנוע איזו שהיא אי הבנה, משה מדגיש, "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה". [יג]
משה מוסיף ומקשה, מהי ההוכחה שאכן נמשיך במסע במדבר, לקראת המטרה היעודה?
(טז) וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". [יד]
תשובת האלהים היא, "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם". [טו]
משה אינו מסתפק בכך, "וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ". [טז]
תשובת אלוהים משקפת את המרחק בין האדם לאל, "וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי. וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר. וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי. וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ". [יז]
אכן, המרחק בין משה האיש לבין אלוהים גדול מאוד, אבל, משה אינו חושש להעלות ספקותיו, כאשר המניע הוא אחד, טובת העם.
<>
לא משנה אם מנהיגינו היום הם חובשי כיפה או רק קרחת, אין מנהיגים כמשה!
<>
הבהרות ומראה מקום
א. גם בחול המועד פסח.
ב. פרשת כי תשא, שמות לג, יב – לד, כו.
ג. שמות כג, כ–כא.
ד. שמות לב, לב–לג.
ה. שמות לג, ב.
ו. שמות לג, יב.
ז. רש"י על אתר
ח. אברהם אבן עזרא על אתר.
ט. דעת זקנים על אתר.
י. רשב"ם על אתר.
יא. שמות לג, יג.
יב. שמות לג, יד.
יג. שמות לג, טו.
יד. שמות לג, טז.
טו. שמות לג, יז.
טז. שמות לג, יח.
יז. שמות לג, כ–כג.