דברים לזכר אבי, בנימין ולבר, ז"ל, שנפטר בי"א חשון, לפני 25 שנה
לאחרונה כאשר אמי דפדפה בין ניירות לתיוק, נתגלה לעיניה דף עם רישומים של אבי, דברים שכנראה התכוון להביא לליל הסדר. בקיצור נמרץ, הוא התעמק בפירוש המלה "פסח", וציין שיש למלה זו 2 מובנים: "הגנה" או protection ו"פסח = פסע" או skipping .המובן השני, הפחות שכיח, מופיע בשני מקורות: בתרגום השבעים, ובספר ישעיה, פרק לא' פסוק ה': "ככְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת עַל־יְרוּשָׁלִָם גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט׃" במילים שלו:
המליט = save, deliver, rescue, or give birth
Hence an admirable pun: המליט & פסח — lambing, saving.
דברים אלו גרמו לי להיזכר שוב באבי בהתפעלות. כמה רחבה ופורייה הייתה החשיבה שלו, לא רק פיסיקה והקשר בין המקצוע שלו לתפיסתו את העולם, האל והאדם, אלא יריעה רחבה, אין-סופית של התעניינות בכל. איך הוא הגיע לפסוק הזה בספר ישעיה? איך הוא שם לב למשחק המילים!
חשבתי עליו ועל פעלולי המוח שלו, ורציתי ללכת בעקבותיו. אז שמתי לב ש"גנון והציל" גם טומן בחובו משחק מילים. גנון—להגן, ובכך להציל; אבל גם גנון—כמו גגון שמגן עלינו מקרני השמש היוקדת, ובכך לספק צל, הצללה (שימו לב להכפלת האותיות של השורשים ג-נ-ן ה-צ-ל). והנה, בזכות אבי, עליתי על עוד משחק מילים נאה בפסוק בישעיה.
טוב היה להחיות שוב קצת מן הרוח של אבי. יהי זכרו ברוך.