פרשת וישלח: האדם מחפש משמעות | אהובה שחר, כסלו תשפ”ב

כל עניינם של ספרי המקרא , רובם ככולם, לדעתי, הוא החיפוש של האדם אחר משמעות החיים. התשובה הניתנת לאורך רוב ספרי המקרא היא: יש סדר בעולם אותו מנהל האלוהים. לא תמיד אתה האדם רואה אותו, אבל יש טוב ויש רע . הטוב נמסר לך בחוקי האלוהים ומצוותיו ואתה האדם תוכל לקבל שכר וחיים טובים אם תשמור עליהם. וכשהנוסחה הזו לא תמיד מתקיימת במציאות באים       “יסורי איוב” ,שגם בהם, במיוחד בהם, מחפש האדם משמעות.

מדרש שם וסיפור אטיולוגי הם אחת ההוכחות למגמת העל הזו בטקסט המקראי , חיפוש אחר משמעות בחיים. שמות אדם ושמות מקומות אינם סתמיים, לפי המקרא, יש להם משמעות.

האם שמו של האדם מייצג את מהותו, את זהותו? ספק. דרך העולם היא שאת שמו של אדם קובעים הוריו עם היוולדו ואילו אישיותו וזהותו של אדם מתפתחת ומתעצבת , כמובן, לאורך ימי חייו. על כך כתבה זלדה את שירה הנפלא ” לכל איש יש שם”.

ויש מי שמחליף את השם שנתנו לו הוריו. כשבוחר האדם שם חדש לעצמו יש להניח שהבחירה מכוונת , בעלת משמעות שהוא רוצה לבטא .

בישראל רבים האנשים ששינו את שם משפחתם כדי להיפרד מהזהות היהודית- גלותית ולעבור לזהות עברית-ישראלית. היום, כשיש תודעה של חשיבות שימור כל התרבויות של כל הגלויות יש הרבה פחות שינוי שמות ויותר שימור השמות המקוריים, וטוב שכך. כשעיברתנו את שם המשפחה שלנו הפכנו בין לילה ל”קרובי משפחה” של הרבה משפחות שאין להם שום קשר אלינו… אפרים קישון תאר באירוניה חריפה את החוויה שעבר בשער עלייה כשפקיד הסוכנות עִברת את שמו בלי לשאול אותו .

בפרשתנו מלאך האלוהים הוא שמחליף  ליעקב את שמו: “לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלוהים ואנשים ותוכל”  (לב, 28). החלפת השם מציינת עלייה בערכו של יעקב. במקום השם יעקב שייצג את מאבקו לנצח את אחיו התאום, גם בעורמה, הוא מקבל עכשיו שם המייצג דרגה רוחנית גבוההובפרק ל”ה 9-15  חוזרת החלפת השם בהתגלות אלוהים בבית אל ומצטרף אליה ייעוד: הבטחה לירושת הארץ ,ליעקב ולזרעו אחריו.

 מהי המשמעות המילולית של השם ישראל? לפי הכתוב בפרשתנו: ” שרית” = נלחמת. מלאך אלוהים נלחם כאן וגם יעקב נלחם , נגד המלאך, כשחשב אותו לאדם.

השם ” ישראל” נבחר למדינת ישראל בימי הקמתה לאחר שעלו בדיונים גם הצעות אחרות, ביניהן  יהודה וציון . הרצל, כידוע,  חזה את “מדינת היהודים”. מעניין לחשוב מה מן המשמעויות של השם   ” ישראל” נמצאות בחיינו בארץ היום…

מופיעים בפרשה זו שמות נוספים. אחד שניתן ליילוד רך , בנה של רחל, והשני – לעץ, זה אשר תחתיו נקברת מינקת רבקה. אין  מדרש שם אחרי ציון השמות האלה. העובדה שההסבר לא כתוב במפורש מאפשרת לקורא להעמיק בחוויה האנושית המסופרת ולהגדיר אותה בעצמו. השם שנותן יעקב לבנה של רחל, בנימין, יהיה שמו הרשמי. “בן אוני” הוא השם האינטימי שנותנת לו אימו, שם שמבטא את חווית לידתו וחווית מותה שלה. כמה אהבה וצער הפרידה יש בשם הזה!

מרגש מאד השם ” אלון בכות” לעץ שמתחתיו נקברת דבורה ,מינקת רבקה. “ויקרא שמו אלון בכות” אומר הכתוב ולא מסביר. אין כאן מדרש שם במפורש. אין צורך.

רגעי חיים דרמטיים באים לידי ביטוי בשמות הניתנים לאדם, ליילוד , לעץ…

היום דומני שיש תופעה נפוצה בארץ לבחור ליילוד שם שהגייתו תהיה נוחה גם בעברית וגם בלועזית, לטובת הימים שבהם יצא מן הארץ.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *