פרשת וישב: הופעתה של האם החמישית | אסתר ואלי מיאסניק, כסלו תשפ”ב

אחת המשימות החשובות שעימן האבות והאמהות מתמודדים בספר בראשית היא בחירת ממשיך הדרך. בפועל מתברר,  שההחלטה והביצוע של בחירת המוביל הבא הייתה בידי האימהות: שרה מביאה לסילוק הגר וישמעאל ולהעדפתו החד משמעית של יצחק. רבקה מביאה לסילוק עשיו בדרך עקלקלה.

אך אצל יעקב, האם המובילה, רחל, נעדרת. רחל הלכה לעולמה בעת לידת בנימין.  

מי ידאג למנוי המוביל הבא?

יעקב מתקשה להוביל מהלך של בחירת מוביל דור ההמשך?

מתברר שבחירה וקידום המוביל הבא, אינם בראש מעייניו של יעקב. לאחר הצלחתו לעבור את מכשול עשיו תוך הבנה על היפרדות לא עוינת, הוא יושב נינוח (וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו–בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן. לז1). בעוד האחים מתנהלים בדרכם הם ומנסים כנראה להתבלט, כל אחד בדרכו:

  • שמעון ולוי ניסו להתבלט באירוע דינה, בתה של לאה. יעקב איבד כנראה שליטה על דינה, והיא יצאה לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ (לד1). יציאתה זו הביאה לכך שבן נשיא העם החיווי , שכם, התאהב בה ורצה לשאתה לאחר ששכב איתה. תגובת יעקב פושרת. וְיַעֲקֹב שָׁמַע, כִּי טִמֵּא אֶת דִּינָה בִתּוֹ, וּבָנָיו הָיוּ אֶת-מִקְנֵהוּ, בַּשָּׂדֶה; וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב, עַד-בֹּאָם.(לד 4). יעקב אינו מגיב. אך לעומתו, שמעון ולוי מגיבים בעוצמה. הם מערימים על אנשי העיר, מחלישים אותם פיזית  וטובחים בהם. ההחלטה על הטבח לא הייתה לאחר היוועצות עם יעקב. אך מששמע על כך, הוא כועס על שיקול דעת לקוי של שמעון ולוי. “עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי” (לד 30).
  • ראובן ניסה להתבלט לאחר פטירת רחל. האם יעקב איבד שליטה על פילגשיו? ראובן  שוכב עם בלהה שפחת רחל, אמם של דן ונפתלי. המקרא לא מספר על תגובה חריפה של יעקב למעשהו זה של ראובן. וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל” (לה 22). בזמן אמיתי, יעקב שומע. רק מאוחר יותר בעת ברכות השבטים לפני מותו, אומר יעקב את אשר על ליבו- פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ; אָז חִלַּלְתָּ, יְצוּעִי עָלָה (מט 4).
  • יוסף מנסה להתבלט בעזרת חלומותיו. תחילת ההתבלטות הייתה ב- וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-דִּבָּתָם רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם (לז 2). יעקב אינו מגיב והאחים כועסים. וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו–וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם (לז4). יוסף אינו שועה אליהם ומנסה לחזק את מעמדו כאשר הוא מדווח על חלומות נועזים בהם כל המשפחה משתחווה אליו. תגובת יעקב אינה חריפה. הוא שומר את הדבר בליבו. וַיְסַפֵּר אֶל-אָבִיו וְאֶל-אֶחָיו וַיִּגְעַר-בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְךָ אָרְצָה?  וַיְקַנְאוּ-בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת-הַדָּבָר. (לז 10-11).

שלושה אירועים אלו מעלים ספק האם יעקב מבין כיאות את המציאות התחרותית שהשתררה בביתו ואת השלכותיה. שיגור יוסף אל האחים לשכם מחזק ספק זה. האם לא חשש לגורל יוסף שנוא האחים?  סביר להניח, שרחל לא הייתה מאפשרת צעד פזיז זה , לו הייתה בחיים.

המציאות התחרותית בבית יעקב עולה מדרגה עם אירועי השלכת יוסף לבור. האירועים הללו מלמדים כמה עניין ה”מוביל” מעסיק את האחים. קשה לי  לראות את ההשלכה כקנאה גרידא. סביר יותר שההשלכה לבור מצביעה על סילוק מתחרה מוביל. שהרי ברור לאחים שאהבת יעקב ליוסף תביא אותו למנות את יוסף לממשיך דרכו. לכן נוקטים האחים יוזמה ומסלקים מתחרה בדומה לשרה ולרבקה שהרחיקו את ישמעאל ואת עשיו מהתחרות.

תמר מתערבת ובוחרת מוביל ראוי כממשיך דרכו של יעקב

לאחר מכירת יוסף, מתברר שמהתחרות נשרו מספר אחים: יוסף  אהובו של יעקב (נעלם), ראובן הבכור (נואף), שמעון לוי (חוסר שיקול דעת קיצוני) ו- דן ונפתלי (בני בלהה שהוכתמו במעשה אימם). והנה מוסיף המקרא את אירוע תמר שמעל פניו מוביל לכאורה לסילוק יהודה מהתחרות.

ולא היא. במהלך 30 פסוקים של אירוע תמר (אירוע שלא נופל בחשיבותו מאירוע מכירת יוסף והטעיית יעקב המסופרים ב36 פסוקים) מוארות שתי הדמויות, תמר ויהודה, באור חדש.  

אני מציע להניח שתמר הייתה מודעת לחלוטין לעוצמתו של יהודה עת שהביאה לכך שהיא יולדת לו בנים נוספים- פרץ וזרח כתחליף לער ולאונן שנפטרו. שהרי מחד, תמר לא בחרה להוליד צאצאים למישהו אחר במשפחת יעקב ומאידך סביר ששמעה על כך שיהודה מנע את הריגת יוסף. ואכן יהודה מתגלה בגדולתו כאשר הוא מודה ש ” וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי” (לח 26).

תמר, כך מתברר, מוכנה ללכת בדרכה של רבקה ובהתחכמות  מביאה להישג הנדרש. היא מביאה צאצא ליהודה שמזרעו יקום המוביל הראוי- דוד המלך.  
תמר מוצגת איפוא בפרשה כמעין אם חמישית. היא בטוחה מאוד ביכולותיה (תמרון, העזה) ובתפישת המציאות שלה (כשרה וכרבקה). היא מבינה שלאחר נשירת ראובן הבכור ויוסף האהוב, יהודה הוא המועמד הסביר להיות ה”מוביל” להוביל את העם. לכן היא מתעקשת שצאצאיה יהיו רק מזרעו של יהודה.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *