פרשת וירא: עקידת יצחק וישמעאל

פרשת וירא: עקידת יצחק וישמעאל | אילן ישראל, חשוון תשפ"ו

לפני שנים רבות, עליתי לתורה כבר מצוה בבית כנסת אורתודוקסי בלונדון, שם קראתי את כל פרשת וירא, כולל מפטיר והפטרה. הייתי צריך לעבור מבחן בו נשאלתי על הפרשה, שהיא באמת פרשה מלאת אירועים, השראה ותהיות. במסיבה, בן-דודי דרש על המשפט "וילכו שניהם יחדיו", אב ובן והיחסים והאמון ביניהם.

לפני כמה שנים, התחלתי להרהר בצורה אחרת על המסרים הסמויים יותר בפרשה זאת, על היחסים בין אברהם ושרה והגר וכמו כן על שני האחים, ישמעאל ויצחק. כנראה שלחז"ל, היחסים האלה היו משמעותיים ביותר, כי אנו קוראים את פרק כא על גירוש הגר וישמעאל ביום הראשון של ראש השנה, ואת סיפור עקדת יצחק, פרק כב, ביום השני של החג.

בפרשה אנו רואים פעמיים את צירוף המילים " וישכם אברהם בבקר", ככל הנראה ניסיון,  לפחות מבחינה ספרותית, להשוות את שני האירועים. שני פרשנים חשובים, הרב האמריקאי דוד פוליש¹ והפרופסור הישראלי אוריאל סימון² התעכבו על הניסיונות הללו – ר' פוליש טוען שה' ניסה את אברהם בגירוש ישמעאל ואברהם נכשל, כאשר פרופ' סימון נתן כותרת למאמר שלו " עקדת ישמעאל". בפרשה אנו קוראים על גירוש הגר וישמעאל, את מילות שרה: " וַתֹּ֙אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־בְּנִ֖י עִם־יִצְחָֽק׃ וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽוֹ" (בראשית כא, י-יא).

כמו כן, רש"י מסביר את הפסוק התמוה לקראת עקדת יצחק,: " וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֨ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק" (כב, ב). רש"י מפרש: "את בנך. אָמַר לוֹ שְׁנֵי בָנִים יֵשׁ לִי, אָמַר לוֹ אֶת יְחִידְךָ; אָמַר לוֹ זֶה יָחִיד לְאִמּוֹ וְזֶה יָחִיד לְאִמּוֹ, אָמַר לוֹ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ; אָמַר לוֹ שְׁנֵיהֶם אֲנִי אוֹהֵב, אָמַר לוֹ אֶת יִצְחָק (סנהדרין פ"ט)."

מהכתוב בפרשה, ומהסבר של רש"י ברור שאברהם התייחס לבנו ישמעאל כבן אהוב, ואפילו ניסה לדבר עם ה' למנוע את גירושו, כי "ירע הדבר מאד" בעיניו אבל בקשר לעקדת יצחק, הוא לא התווכח, בניגוד למאמציו בפרשה להציל את אנשי סדום ועמורה, כאילו הוא הבין שצריך "לתקן" את הגירוש של בנו הבכור ולא למחות לפני ה'.

ומה עם הגר? יש שטוענים שהיא הייתה שפחתה של שרה ויש הטוענים שהיא הייתה נסיכה במצרים שניתנה לאברהם ושרה, ויש אפילו שטוענים שהיא "קטורה", הנישאת לאברהם לאחר מות שרה.  מעניין שהגר דיברה עם מלאך ה' כשהיא ברחה פעם הראשונה בהריונה ולאחר מכן גורשה למדבר והיא אחראית לקרוא למקום במדבר באר לחי רואי. יש לציין ששרה לא זכתה לשוחח עם מלאכים או עם ה'.

במסורת המוסלמית , להגר – הג'ר – יש מקום מכובד, אבל בקוראן, כשמספרים את סיפר העקדה, היא לא מוזכרת בשם. גם שם הבן לא מוזכר. המוסלמים מפרשים שישמעאל הובא על ידי אברהים למכה ואברהים בונה מזבח במקום הכעבה שם הוא עוקד את בנו אבל בסוף אללה אומר לו לא להרוג אותו. הסיפור על הג'ר שמתרוצצת במדבר על שבעה גבעות בחיפוש מים להציל את בנה קשורה למסורת של שבע הגבעות בקרבת מכה.

מאיר שלו ב"סיפורי התנ"ך" מציין את פירוק המשפחה האברהמית לאחר העקדה – אברהם נשאר בבאר שבע, ויצחק למדבר, לבאר לחיי רואי. שושנה מיכאל צוקר כתבה מדרש יפהפה ומרתק על ההספד של יצחק על קבר אברהם³, שהן יצחק וישמעאל באו ביחד לקבור את אביהם ובמדרש שלה יצחק מספר על יחסיו לאחיו ישמעאל שהוא חידש לאחר העקדה.

לו זה יהיה המודל הרצוי של כבוד הדדי לצאצאיהם של יצחק וישמעאל בזמנים אלה.

1. Rabbi David Polish: "The binding of Isaac," Judaism, Volume 6, 1957
2. פרופ' אוריאל סימון, "עקדת ישמעאל", בתוך: סיפורי הראשית : רב-שיח על שאלות אנושיות בספר בראשית", תניא ציון (עורכת). 2002.
3. לזכרו של בן וולבר ז"ל.

—

——