פרשת מקץ – חנוכה: חלומות של מלכים

פרשת מקץ – חנוכה: חלומות של מלכים | מיכל פרם-כהן,  כסלו התשפ"ו

פרשת "מקץ" וההפטרה המקושרת אליה עוסקות שתיהן בחלומותיהם של מלכים, בדרכים שהם בוחרים להתמודד עם החלומות, ובהשלכות של בחירותיהם.

בפרשה, פרעה חולם חלום החוזר על עצמו בשתי ואריאציות: שבע פרות בריאות בשר נאכלות בידי שבע פרות דקות בשר, ושבע שיבולים מלאות נבלעות בידי שבע שיבולים שדופות. פרעה אינו מנסה לפתור את החלום בעצמו אלא קורא מיד ליועציו ודורש מהם לפתור את החלום עבורו. כאשר שר המשקים שלו נזכר ביוסף, אשר פתר עבורו ועבור שר האופים את החלומות שחלמו בהיותם בכלא עם יוסף, פרעה מקבל מיד את המלצתו ופוקד להביא לפניו את יוסף על מנת שיפתור את חלומו.

בהפטרה של פרשת מקץ (מלכים א פרק ג) ה' מתגלה לשלמה המלך בחלומו ושואל אותו "מה אתן לך". שלמה מבקש את החוכמה: "ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך, להבין בין טוב לרע" (ג, ט). ה' מהלל אותו על בחירתו, על שלא ביקש אורך ימים, עושר, או נקמה באויביו, ונענה לבקשתו: "הנה נתתי לך לב חכם ונבון, אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך" (ג, יב). כאשר שלמה מקיץ מחלומו, עליו לשפוט במשפט הידוע בו שתי נשים טוענות לאימהותן על אותו תינוק. שלמה אינו מתייעץ עם אף אחד, אלא פוסק לגזור את התינוק לשניים ולחלקו בין שתיהן. כאשר אישה אחת מתחננת לא לפגוע בתינוק אלא לתתו לאישה האחרת, בעוד שהאישה שנייה קוראת לקיום גזר הדין: "גם לי גם לָךְ לא יהיה" – שלמה מכריז שהאישה הראשונה היא האם האמיתית.

פרעה, על אף כוחו האבסולוטי, אינו חכם דיו על מנת לפרש את חלומו בעצמו. הוא מסתמך על המלצתו של שר המשקים – למרות שרק כמה שנים קודם לכן דן אותו למאסר ובמקרה חנן אותו. הוא אינו מתעכב לשאול מדוע יוסף אסור בכלא ומשחררו מיד על מנת שיוכל לפתור את חלומו. פרעה אינו מבחין אפילו ששתי הוואריאציות של חלומו מעבירות את אותו מסר, ויוסף מציין זאת עבורו (ג, כה). כאשר יוסף פותר את חלומו, פרעה מכיר בכך שרוח ה' שורה על יוסף ומכריז כי "אין נבון וחכם כמוך" (ג, לט). פרעה ממנה את יוסף למשנה למלך על מנת שיוכל לנהל את כלכלת מצרים, וכך נסללת הדרך לאיחודו של יוסף עם אֶחיו ואביו.  

בתחילת מלכים א פרק ג מצוין ששלמה התחתן עם בת פרעה, וכך מקושרת ההפטרה לפרשה. אך בשונה מפרעה, על אף כוחו האבסולוטי שלמה אינו מסתמך על יועצים. הוא מבקש בחלומו את החכמה על מנת להידמות ליוסף ולא לפרעה, ובהקיצו יכול לפסוק בעצמו במשפט שתי הנשים והתינוק.

העמוד בניה

—