פרשת לך לך: ס'ברענט – העיירה בוערת

פרשת לך לך: ס'ברענט – העיירה בוערת ^[1]: שושנה מיכאל צוקר

.For English, click here

לזכר אבי ומורי פסח (פאול) מיכאל, שידע להושיט יד

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ " (בראשית יב: א)

אמר רבי יצחק: משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת.
אמר: "תאמר שהבירה זו בלא מנהיג?"
הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו: "אני הוא בעל הבירה."
כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר: "תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג?"
הציץ עליו הקב"ה ואמר לו: "אני הוא בעל העולם" (בראשית רבה ל"ט: ו).

בקריאה מהירה, קל לחשוב שר' יצחק טוען כי אברם הביט בעולם המופלא סביבו והסיק שעצם קיומה של הבריאה מעידה על הבורא. כך הבין את המדרש בעל הפירוש המיוחס לרש"י. בעקבותיו פרשנים אחרים מבינים כי הבירה הדולקת היא "בנין יפה ומסודר" (מהרז"ו על האתר) ומאור .

אבל…

אסור לקרוא מדרש מהר.

הבירה במשל אכן נמשלה לעולם, אולם בעברית חז"לית, כמו בלשון ימינו, "דולקת" אינה מילה נרדפת ל-"מוארת" אלא ל-"בוערת."
בירה היא אכן בנין גדול אך לאו דוקא מפואר. כפי שהוכיח פנחס מנדל  "בירה" היא insula רומית, בלוק מגורים, רב-קומות ומרובת דיירים.^[2]

אברם לא ראה עולם הטבע הנפלא אלא שיכון הומה העולה בלהבות. לכן, הוא מחפש "מנהיג" (מקביל ללטינית: conduco): דייר ראשי (אך לא בעל הבית!) שהיה אחראי, לפי החוק הרומי, על השכרת הדירות, על תחזוקתם. לפי חוק, התחזוקה כללה אירגון מאמצי כיבוי כי שרפות היו נפוצות במבנים הצפופים הבנויים מעץ.^[3]

אברם מחפש ולא מוצא.

ואז מופיע בעל הבית (נמשל לרבונו של עולם) ומודיע: "אני הוא בעל הבירה/העולם."

בנמשל הקב"ה יכול לדבר מן השמים אבל איפה עומד בעל הבירה במשל? אם הוא מציץ על אברם מלמעלה, יתכן שהוא בקומה עליונה או על גג הבניין ומחכה להצלה, לכוד בעמדה בה הוא לא יכול לכבות את האש. ככל הנראה הדיירים כבר ברחו, והשאירוהו להזדקק לעזרתם של עוברים ושבים. רק אברם ערני מספיק לסביבתו להתעניין במצב. כמו משה בסנה הוא סר לראות. בזכות תשומת לבו, הקב"ה מתגלה אליו.

הציווי שמתחיל ב-"לך לך" מסתיים בברכה לאברם: "וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר" (בראשית יב: ג), ובצפייה שהוא יעביר את הברכה הלאה: "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (שם).

כך נכתב במקום. בהמשך נלמד שהברית הנכרתת בין ה' ובין אברהם מורכבת יותר ותובענית עוד יותר: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית יח: יט).

הבירה עדיין דולקת, רבים לכודים בכל קומותיה, בין להבות האש. אלהים מביט מלמעלה, המחכה לאדם שיסור לראות, שיכול לפעול כבא כחו, כמו משה בסנה או אברם במדרש שלנו. הברית גם כן קיימת. כצאצאיו וממשיכי דרכו של אברהם, האם נסור לראות ונקדיש את תשומת לבנו ואת מעשינו לעשיית צדק ומשפט, להציל חיים ולהנכיח את "בעל-הבית" בתוך עולמו?^[4]

=========

[1] שירו של מרדכי גבירטיג לאחר פוגרום "פשיטיק" בפולין (1938): ס'ברענט, ברידער, עס ברענט, ונוסח העברי של אברהם לוינסון: "שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה! עֲיָרָתֵנוּ בּוֹעֲרָה כֻּלָּהּ… וְאַתֶּם חוֹבְקִים יָדַיִם בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה, בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב, אֵשׁ הָעֲיָרָה."

[2] Mandel, Paul. (1994). The call of Abraham: a Midrash revisited. Prooftexts, 14(3), 267-284. 

[3] שם

[4] ברצוני להודות לרב ש"י הלד שמאמרו Wonder and Indignation: Abraham's Uneasy Faith ומראי המקומות שבו (תמיד!) הניעו אותי להרהר בבירה הדולקת. למרות שהבנתי של המדרש שונה משלו, הדרשה ספוגה בתורתו של רב ש"י.