פרשת וישלח: איך ניתן להבין את מגוון ההתרחשויות הגדול בפרשה? | אלי מיאסניק, כסלו תש”פ

פרשת וישלח משלימה את תיאור הפיכת יעקב מבורח למוביל. הטבלה הכרונולוגית הבאה מציגה את מגוון קורות יעקב שהוא עצמו הגדירם בבראשית (מז 9) מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי . בטבלה לא הזכרתי במכוןן את הממשק של יעקב עם המלאכים או עם ה’.

האם הפרשה היא רק סדרת התרחשויות שכה שונות זו מזו?  למשל- מה הקשר בין סיפור דינה לבין ההתנתקות המוצלחת של יעקב מעשיו? מה ה”דבק” של מגוון ההתרחשויות?

כדי להבין את ה”דבק” של מגוון ההתרחשויות, מוצע לאתר את גורמי -העל המניעים אותן. גישה מעין זו מאפשרת להבין לא רק את מגוון ההתרחשויות בפרשה אלא גם את סיפורי האבות האחרים. כך למשל ניתן לראות בהתייחסות השונה של ה’ לאבות גורם-על  שהביא לשונות בין סיפורי אברהם לבין סיפורי יעקב. אברהם נבדק אם הוא ירא ה’. יעקב לעומתו בודק את ה’ בבראשית (כח 20)- וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר:  אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי…וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי, לֵאלֹהִים

נפתח בהצגת מגוון ההתרחשויות בפרשה ונמשיך בניסיון להצביע על גורמי העל שמאחריהן.yck, vauu, pxueho

כאמור, מוצע להבין המאורעות בפרשה ע”י בחינת גורמי -העל המניעים את האירועים.

  • עניני בכורה והמשך הובלה במשפחות– יעקב נלחם להשיג את הבכורה כדי לזכות בהובלה, גלוי העריות של ראובן הבכור והתוקפנות של שמעון ולוי ( הבאים בתור) פינו הדרך לבן הבא ברשימת הבנים- יהודה.
  • איזה מודל מציבים האבות והאימהות? מה בין המודל של אברהם המנסה להציל את סדום ומוכן להקריב את בנו לבין המודל שמציב יעקב המתמרן? מיהו באמת האיש יעקב שעל שמו נקראת האומה. שאפתן בלי גבולות? איש מעשה? מהם קשריו עם ה’?- לדיון נוסף.
  • היחס לנישואין עם בנות המקום- גם רבקה וגם שמעון ולוי לא מעודדים זאת. אך מה גישת יעקב שלא מחה באזני דינה והתייחסותו היחידה הינה פוליטית ” עֲכַרְתֶּם אֹתִי, לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ, בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי” ( בראשית לד 30). ועוד- האם יש קשר בין סיפור דינה לבין התייחסות עזרא ונחמיה. לנישואי תערובת בארץ, לאחר חזרתם מגלות בבל? -לדיון נוסף.
  • קניית נדל”ן והקמת מזבח בשכם ובית אל- (ראה גם מאמריו של יאיר זקוביץ).
    • מוטיב קניית הנדלן קשור במקרא לערי הבירה המתחרות של ממלכות יהודה וישראל. אברהם קונה את מערת המכפלה בחברון (בראשית, כג), יעקב קונה נדלן  בשכם ומקים בה מזבח (בראשית, לג). דוד קונה את גורן ארונה בירושלים ומקים מזבח (שמואל ב ,כד) ועמרי קונה את הר שומרון ומקים עליו את בירתו (מלכים א, טז).
    • המזבחות מציינים כנראה רמזים אודות לגיטימיות של מרכזי פולחן שונים בעתיד-במקביל למזבחות בבית אל בממלכת יהודה, הכתוב מרבה לדבר על שכם. אברהם מקים מזבח ראשון בארץ-ישראל בשכם לאחר שה’ מתגלה אליו שם (בראשית, יב ), יעקב השב מחרן מקים מזבח ראשון בשכם (בראשית, לג ). משה מצווה, על סף הכניסה לארץ, כי בני ישראל יבנו מזבח לה’ בשכם (דברים כז) ויהושע מממש את הצו (יהושע ח). סביר שהצדדים שיהיו  מסוכסכים אודות מיקום מרכז הפולחן ( ממלכות יהודה ואפריים לפני חורבן בית המקדש הראשון  והשומרונים לאחר גלות בבל ) ישתמשו בעתיד בפרשה זו כדי להצדיק את מקום הפולחן המועדף עליהם.
  • תפקיד ה’. נושא נרחב מאד לדיון נוסף.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *