פרשת וַיִּשְׁלַח: ממלכת אדום לטוב / סאם ליימן-ווילציג, כסלו תשע”ז.

<> 

מן הסתם, לכל אורך ספר בראשית אנו בדרך כלל מתמקדים בשלושת אבותינו (והאימהות). אולם, כשפרשת השבוע כמו שלנו – בשלח – מקדישה כמחצית הטקסט לדמות אחרת, עלינו לשים לב ולפרשן מהי כוונת התורה.

הפרשה מתחילה עם המפגש בין יעקב ועשיו אחרי 22 שנות ניתוק. כמובן, יעקב די חושש מהמפגש מאחר שהוא רימה את אביו ואת אָחִיו בקבלת ברכת הבכורה. אבל להפתעתו…

(לג: ד) ויָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ.

מסתבר שעשיו סלח לאחיו על המעשה ואפילו התלהב לראות אותו שוב! ושלא נחשוב שמדובר באיזושהי ״סולחה״ חד-פעמית, התורה מאוחר יותר מציינת מה קרה כשיצחק אביהם הלך לעולמו:

(לה: כט) וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו.

כלומר, שני האחים המשיכו להיות בקשר ידידותי (ואולי יותר מכך) במשך הרבה שנים נוספות.

ואז לקראת סוף הפרשה, אנו מוצאים שהתורה מקדישה פרק שלם (ל״ו) – 43 פסוקים! – למשפחת עשיו ולצאצאיו הרבים למשך כמה וכמה דורות: א- וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם : ב- עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי: ג- וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת…

כלומר, לא רק שעשיו הינו אחיו של יעקב ובנו של יצחק, אלא גם התחתן עם בת-דוד שלו – בִתו של ישמעאל ובת-דודה בקרבה שנייה ליעקב.

מה ניתן ללמוד מכל זה? תחילת הפרשה מעידה על האישיות החיובית של עשיו; התמקדות ארוכה במשפחת עשיו בסוף הפרשה לוקחת את התמונה החיובית ונותנת לה נופח ועומק היסטורי. כלומר, לא רק שעשיו האדם הספציפי היה איש בעל סגולות, אלא שהדבר זיכה אותו עם משפחה ענפה ומבורכת. עד כדי כך, שהתורה מדגישה פרט מעניין:

(ל) וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל…

כלומר, לא רק עשיו ומשפחתו, אלא גם ״ממלכת״ עשיו (אדום) זכתה להקדים את ממלכת ישראל!

אמנם, הרבה יותר מאוחר – בתקופת התלמוד אחרי חורבן בית שני – הרבנים ניסו להשחיר את שמו של עשיו ואדום (מסיבות של תחרות עם הנוצרים), אך ברור מפרשת השבוע שלנו, שאין זו ״כוונת המשורר״. אדום לא היה אויב נצחי של ישראל (כמו עמלק); נהפוך הוא, אולי בגלל הסגולות החיוביות של עשיו (סלחן, נאמן לאביו, אינו מחפש שליטה על האח הקטן) ניתן להבין מדוע ישראל מעולם לא כבש את נחלת אדום. וגם היום יש לנו הסכם שלום עם ממלכת ירדן השולטת על אדמת אדום העתיקה.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *