שבועות: בין “וירא העם” במעמד הר סיני  ל- “ואראה מראות אלהים” ביחזקאל | אהובה שחר, סיוון תשפ”א

לא פעם מעסיק אותי הקשר בין הפרשה שאנו קוראים לבין ההפטרה של אותה שבת או מועד. הנושא הברור המקשר בין מעמד הר סיני לבין מעשה המרכבה ביחזקאל, שני הטכסטים הנקראים ביום הראשון של חג השבועות, הוא התגלות אלוהים, שתי חוויות גדולות של התגלות אלוהים.

מעניין לבחון את ההבדל ביניהן.

מה רואה העם במעמד הר סיני? לא הרבה, הוא בעיקר שומע. “ויהי קלות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד ויחרד כל העם” ( שמות י”ט 16).

העם מתמלא פחד: “וירא העם וינועו ויעמדו מרחק”(כ, 15) ומבקשים ממשה: “דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלוהים פן נמות”.

 משה עונה להם: “אל תראו כי בעבור נסות אתכם בא האלוהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם”. מטרת הפחד, שנוצר ע”י ברקים, קולות שופר. עשן, ענן ואש, היא ליצור בלב העם יראת ה’, כדי שאכן יקיימו את הדברים והמצוות שהם מקבלים במעמד זה,  כדי שיהיו ראויים לייעוד שניתן להם להיות ” עם סגולה”, “ממלכת כהנים וגוי קדוש”. “מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם:  אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם“ ( בבלי, מסכת שבת , דף פ”ח, עמוד א’)

ההתגלות של יחזקאל פותחת ב: “נפתחו השמים ואראה מראות אלוהים”. יחזקאל מתאר, בגוף ראשון, חוויה אישית עזה. המראה כל כך פלאי , שמיימי, עד כי אפילו ההסבר הבדיוני של אריק פון דנקן (בספרו ” מרכבות האלים”) יכול להיראות לרגע כהסבר אפשרי. חז”ל, כידוע, אסרו על עיסוק בפרשה, והפרשנות למראה שמתאר יחזקאל לא פשוטה. אבל אין ספק שהמראה ממחיש את האוניברסאליות של האל, ואת היותו שליט גם על מה שמעבר לעולם שלנו. 

יחזקאל אינו פוחד. השימוש הרב בכ’ הדימוי מדגיש כמה הוא מתאמץ לדייק בתיאור, גם אם קשה לו מאד לנסח את הדברים: “כעין התרשיש”, “כעין הקרח”, “כמראה אבן ספיר”, “כמראה חשמל כמראה אש”, “כמראה הקשת אשר יהיה בענן”. דומה שהוא רוצה לראות עוד ועוד. הוא ” נופל על פניו”  ביראת כבוד למראה, אבל לא נרתע, לא מתרחק, הוא רוצה את קרבת אלוהים.   

אלו הם שני סוגים של יראת ה’:

עם כל גדולתו של מעמד הר סיני יש בו ראייה צרה המדגישה את האלוהים כאלוהי ישראל ואת עם ישראל כמרכז העולם. יראת ה’ של העם במעמד זה נוצרה ע”י פחד.

במראה שרואה יחזקאל יש ראייה רחבה של אלוהים, כאלוהי היקום כולו, ראייה אוניברסאלית. יראת ה’ של יחזקאל נוצרה מתוך רצון לדעת, לראות ולהתקרב אל האלוהים.

 אמנם, לפי חז”ל, כל נשמות בני ישראל נוצרו ונוכחו במעמד הר סיני. אך טוב יהיה אם נוכל לעשות את הדרך מיראת ה’ של מעמד הר סיני אל יראת ה’ של יחזקאל. מיראת ה’ צרה, לאומית, רווית פחד, אל הראייה הכלל-עולמית של יחזקאל, שבאה מתוך קרבת אלוהים אמיתית.

 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *