פרשת נִצָּבִים | אניטה תמרי, אלול תשע”ח

פרשת חייו של משה תחומה בשני פעלים שמנדלקרן בקונקורדנציה מגדיר “אחים” ואבן-שושן אומר “ראה גם” – הפעלים י’צ’ב ונ’צ’ב

מסעו הראשון של משה הוא המסע בתיבה על פני היאור החל תחת עינה של מרים אחותו “וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ” (שמות ב ד)

ומאז, ועד לקריאת ההתייצבות האחרונה של משה “הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד”  (דברים לא יד) – מאז שניצבה אחותו לשמור עליו, ועד שמשה ויהושע התייצבו להעברת השלטון – משה ניצב ומתייצב. ויציבותו זו של משה היא אולי הכוח החזק ביותר במנהיגותו – לפעמים הוא היה זה שהתייצב ולפעמים ניצב העם

כשיוצאים משה ואהרון ודורשים “שַׁלַּח אֶת עַמִּי”, מכביד פרעה את העול. השוטרים העבריים פוגשים את השניים “נִצָּבִים לִקְרָאתָם בְּצֵאתָם מֵאֵת פַּרְעֹה”. . למרות סירובו של פרעה, ולמרות הפצרותיו של העם שיניחו למצב הקשה להישאר כך ולא להתדרדר – משה ואהרון אינם יוצאים בקומה שפופה – הם ניצבים.

ואז מתחילה פרשת המכות, ההוראה לפני המכה הראשונה היא “לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר” (ז טו). וכך מתייצב משה פעם אחר פעם לפני פרעה, בדרך כלל השכם בבוקר – ניצב ואומר לו “שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי” (ח טז, ט יג)

העם יוצא ממצרים – מאחוריהם המצרים והים לפניהם – והפאניקה משתוללת. והנה המילים המרגיעות “אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'” (שמות יד יג). ובני ישראל, עמדו והביטו איך

“וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים” (טו ח). ואז עוברים את הים וכבר עמלק רודף. העבדים טרם היו ללוחמים ומשה מעודד אותם “מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי” (יז ט). וזה עבד.

העול האדמיניסטרטיבי כבד על משה, ויתרו חותנו שואל  “מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב” (יח יד). המשפט והשלטון מתמסדים, ויציבותו של העם מתחילה להתמסד אף היא.

הרבה התייצבויות יש במעמד החשוב ביותר בכינון היציבות החוקתית, “וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר” (יט יז)

ואחרי חטא העגל “יָקוּמוּ כָּל הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ” ושם דיבר משה עם ה’ בענן “כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ” (לג ח). אבל משה, רק פעם אחת, לראות את ה’ פנים אל פנים. את זה, אומר ה’, לא אוכל לעשות, אבל “הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר” (לב כא) ושם יוכל לראות את אחוריו של האל או את גבו – וזאת לפני שלמחרת “וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר” (לד 2) ואז ירד אליו ה בענן, ואנחנו קוראים את המילים עליהם נחזור פעמים רבות בתשרי “וַיֵּרֶד ה’ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה'” (לב 2)

הרבה זמן עובר – ואין כל התייצבות. הכל פחות או יותר יציב, ככל הנראה. אבל בשלב מסוים העם מתחיל להתייאש והתלונות אינן נפסקות. משה מבקש מאלוהים “הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ”. אלוהים אינו הורג את משה – הוא דורש התייצבות “אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ” (במדבר יא טו).

שבעים האנשים האלה אינם שופטים ושוטרים, אלא תחילתה של מנהיגות רוחנית רחבה יותר, שכן אלוהים יאציל עליהם “מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ” (במדבר יא יז). אבל, כשמנהיגות רוחנית ניתנת לפיצול, כולם רוצים חלק בה, ומתחילים לערער על סמכותם של המנהיגים המקוריים – דבר שעשו קורח ועדתו. שוב היה צורך בהתייצבות חזקה ומידית “וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם” (טז כז). וסופה של ההתייצבות זו ידוע גם הוא.

וכך אנו מגיעים לפרשת ניצבים, לאחד ממופעי הפרדה של משה. אם שמתם לב לקריאה בתורה, ואם אתם בני הדור שלי, בוודאי שמתם לב שלמשה היו יותר מופעי פרדה מאשר היו לפרנק סינטרה.

“אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל” (דברים כט) וגם “טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ

המתייצבים הראשונים מתארים את ההתפתחות הקווית של חיי משה. הפסוק השני סוגר את מעגל חייו – אישה שהשיטה אותו ביאור – טף, ילדה שנצבה לדאוג לו, וכל זה בתוך עם של עבדים.

שלום משה, ותודה על היציבות שהענקת לנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *