פרשת נשא: ברכת הכהנים | הָרַבָּה גייל שוסטר-בוסקילה, סיוון תשפ”ב

משנת תשל”ט-1979 אני קשורה לפרשת נשא כי הוסמכתי לרבנות בשבוע של הפרשה. למרות הזיכרונות הנהדרים מאותו אירוע, הפרשה לא בדיוק “תופסת לי את הלב”, חוץ מהרעיונות הנשגבים בברכת כהנים.

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:
יְבָרֶכְךָ ה’ וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.
יִשָּׂא ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם (במדבר ו, כג-כז).

התרגשתי עוד יותר בפעם הראשונה שראיתי את הלוחית הזעירה העשויה כסף במוזיאון ישראל. גובהה של הלוחית 9.7-3.9 ס”מ ורוחבה 2.7-1.1 ס”מ. כתוב באתר המוזיאון: “לוחיות הכסף הללו מכילות את העותק הקדום ביותר של טקסט מקראי שהתגלה עד כה, קדום בכ-500 שנה למגילות מדבר יהודה.”  

ברכת הכהנים

צילום מאת תמר הירדני בויקימדיה (לחץ על התמונה לראות אותה בגודל מלא)

לשמחתי זו תפילה שמופיעה בכל פעם שמתפללים את תפילת העמידה בבית הכנסת. בתנועה שלנו זו לא נחלת הכהנים בלבד, היא נגישה ופתוחה לכל מי שרוצה לברך את הזולת. החשיבות של משמעותן של מילים אלה חוזרת שוב ושוב שמסתכלים על המציאות המשונה מאז פרוץ מגפת הקורונה. כמעט שנתיים היינו צמאים להישמר מהמחלה ודאגנו לשלום כל יקירינו. בתוך הסגרים והחשכה של מחשבותינו היינו שמחים לזיק של תקווה. כל כך חיפשנו שלווה ונחמה שבוששו לבוא.

עד הקורונה, לא באמת הבנתי את משמעות של הפסוקים האלה בפרשה:

צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן-הַמַּחֲנֶה כָּל-צָרוּעַ וְכָל-זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ. מִזָּכָר עַד-נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת-מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם (במדבר ה, ב-ג).

לצערי הצורך לבודד אנשים חולים הפך להיות חיי השיגרה שלנו. לפני שנים רבות, כשנכתבו פסוקים אלה, שרר פחד אדירי ממחלה לא ידועה ומהאיום שחזר שוב ושוב. עדיין יש לנו פחדים מוירוסים חדשים שיכולים להרוס את חיי השגרה של ימינו.

לכן רצוני לברך את כל הקוראים בברכה מכל הלב לימים של בטחון, בריאות והרבה אפשרויות לחגוג ביחד!

 

 

Leave a Reply

Your email address will not be published.