פרשת אֱמֹר: "מִקְרָא קֹדֶשׁ"  | מוטי לקסמן, אייר תשע"ט

כמו כל אב נרגש אחר, הארי יצא אל הכתבים קורן ומגומגם ואמר "למייגן ולי נולד בן זכר מוקדם יותר הבוקר. תינוק מאוד בריא. מצבם של האמא והתינוק טוב מאוד, זאת היתה החוויה המדהימה ביותר שיכולתי לדמיין. איך נשים עושות את מה שהן עושות – זה נשגב מבינתי."
האם יש קשר בין הצהרת הארי לפרשת אֱמֹר?
לטעמי הצנוע, אכן יש!
הארי לא דיבר בנוסחאות של בית מלוכה, הוא דיבר כאדם ששמח להביע הערכה כנה לאישה!!! הביטוי "מִקְרָא קֹדֶשׁ", מופיע רק בתורה: בפרשת אֱמֹר, מופיע הביטוי הזהה, שמונה פעמים! זה לא מקרי?
לא!
מקובל לראות בביטוי הזה את קדושת היום, תפילה, קריאה , הכרזה. אומר משך חכמה, "יש מצוות המקשרין האומה זה לזה, לכן מלאכת אוכל נפש מותר. ואם יבואו אלף אורחים יאפה לחם, […] וכולם חייבים לעלות לרגל ולשמוח ולשמח. לכן הותרה הוצאה והבערה, שאם לא כן לא יהיו מקושרים ומאוגדים זה לזה כאחד" [א]
אדם לאדם!
האם זה מפליא?
לא ולא!
האדם הוא היחיד שנברא ב"ְּצֶלֶם אֱלֹהִים".
לכן אמור מעתה, אי-אפשר לקדש באמת רק על ידי מאכל, לבוש, התכנסות ואפילו תפילה. כי קידוש כזה הוא רק מעטה או חזות חיצונית. קידוש יכול להתבצע על ידי חיצוניות בלבד.
אבל, התארגנות חיצוניות שאין עמה פנימיות מקבילה אינה "מִקְרָא קֹדֶשׁ", היא אינה משרה קדושה אמיתית.
אמור מעתה: לקראת שבת ולקראת מועד אם לא עשית מעשה שמבטא ערכיות אנושית לא הגעת באמת ל"מִקְרָא קֹדֶשׁ"!
הארי מבית המלוכה לא בחר בנוסחה מקובלת, אלא קידש בדבריו את מייגן, בת האדם!
אמן ואמן.
——————–
מראה מקום
א. משך חכמה ויקרא פרק כג פסוק כא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *