שבת חול המועד סוכות: ״מעגל קריאת התורה השנתי״, סאם ליימן-ווילציג

מאחר שבשבת חול המועד זו אין ״פרשת השבוע״ במובן הרגיל, ואנו נמצאים לקראת סיום התורה בשבוע הקרוב, מן הראוי לקחת ״פסק זמן״ מֵדְבַר תורה נקודתי ולעמוד על שאלה הרבה יותר רחבת-היקף: האם מעגל קריאת חמישה חומשי תורה במשך שנה אחת הינו מימים ימימה, או שמא השתנו הדברים במרוצת השנים?

מסתבר, שלא רק שהמעגל שאנו מכירים אינו מימים ימימה, אלא שבמהלך ההיסטוריה מספר שיטות הקריאה בלוח השנה העברי הינו רב ביותר!

קריאת התורה כל שבת לא התרחשה לעולם בתקופת המקרא עד (כנראה) המאה השלישית או השנייה לפני הספירה החדשה (BCE). עד תקופת עזרא הקריאה היחידה הייתה ע״י המלך, שקרא ספר דברים בלבד, פעם אחת כל שבע שנים (!) – מה שמכונה בתורה ״הַקְהֵל״ (דברים ל״א: י׳-י״ג). בהיעדר ״מלך״, בתקופת עזרא הקהילות השונות בארץ ישראל התחילו לקחת על עצמן קריאת תורה יותר תכופה. באיזשהו שלב (לא ידועה התקופה המדויקת), המנהג הזה בקהילות ארץ ישראל התפתח לכדי קריאה סדורה של התורה כולה במעגל של שלוש שנים. לעומת זאת, קהילות בבל עברו למעגל חד-שנתי.

מאחר שבהמשך כובד המשקל של העם היהודי עבר לבבל ולמזרח, המנהג של מעגל שנתי תפס ביותר ויותר קהילות במאות השנים של התלמוד לתוך ימי הביניים המוקדמים, אם כי יש לנו עדויות מקהילות מצרים שאפילו במאה ה-12 המשיכו שם במעגל קריאה תלת-שנתית. באותה תקופה קבע הרמב״ם ב״משנה תורה״ שלו שרצוי לנהוג בקריאה חד-שנתית ומאז ועד המאה ה-19 כמעט כל עם ישראל נהג כך.

תנועות הרפורמים (בתחילת המאה ה-19) והקונסרבטיבים (באמצע אותה מאה) חזרו למעגל תלת-שנתי (כנראה כדי להשאיר זמן לדברי תורה, נאומים וכו׳), אם כי בהבדל משמעותי אחד: במקום לקרוא את התורה מהתחלתה ועד סופה ברצף במשך שלוש שנים, הם חִלקו כל פרשה לשלוש וקראו רק כשליש ממנה כל שבוע (כלומר בשנה השנייה, קראו את החלק השני של כל פרשה כל שבוע ושבוע – וכן הלאה בשנה השלישית). נוהג זה קיים בחלק מבתי הכנסת בשתי תנועות אלו עד היום הזה.

נשאלת השאלה: האם יש מקום לשנות שוב את מעגל קריאת התורה? כמובן, כל שינוי של מנהג עתיקת יומין חייב להיעשות בשיקול דעת מרבי, אם בכלל. ברם, נדמה לי שמאחר שחזרנו לארץ ישראל הריבונית, יש מקום לחזור למעגל התלת-שנתי של פעם (קריאה ליניארית במשך כל  156 השבועות). החיסרון, כמובן, בכך שתהיה משמעות פחותה ל״שמחת תורה״ כל שנתיים משלוש. מצד שני, הדבר יפנה לנו זמן לבאר את הפרשיות הנקראות בין כל עלייה ועלייה – מאין דבר תורה מקוצר וממוקד (״60 שניות על…״). בכל מקרה, אין לראות במעגל השנתי ״תורה מסיני״; המורשת היהודית מראה שכל תקופה והשיטה הייחודית בהתאם לצרכים הספציפיים של הקהילה בזמן ובמקום שלה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *