פרשת בא: היבריס מכביד את הלב  | עמנואל נשרי, טבת תשפ”ב

וַיֹּאמֶר ה’ אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ.  ב וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי ה’ (שמות י, א-ב).

אחרי שבע מכות – דם, צפרדע, כינים, ערב, דבר, שחין אבעבועות, ברד ואחרי שני סימני קוסמים – הפיכת המטה לנחש ולתנין שבלע תניני החרטומים. במה הכביד השם את לב פרעה? אני שואל את עצמי: מה היה הרקע שהביא את פרעה “שבחר להסתכן” למרות לחץ מכות מצרים?   

לדעתי שני תהליכים שנמשכו שנים בנו את הכבדת לב פרעה. התהליך הראשון נמשך מאות ואלפי שנים, והיו מגורמי ירידת אברהם ומאוחר יותר יעקב למצרים. ההצלחה הכבירה במצרים לגידול דגן, היבולים היפים שקיבלו החקלאים. נקודה חשובה להבנת הרקע להחלטת פרעה קשורה לשיטה בה ניהלו החקלאים והשלטון המצרי את משק המים והמיסים באזור הפורה סביב הנילוס.

התהליך השני נמשך כשבעים שנים, עלייתו לשלטון ותקופת שלטונו של פרעה, שאותו מזהה המחקר עם רעמסס השני. דרך חייו ונכסיו תיעלו אותו לגבהות לב ולתחושת עליונות שהביאה למחשבה של “אני ואפסי עוד” יש שיכנו זאת “היבריס” ו/או לחילופין “שגעון גדלות”.

התהליך הראשון מתחיל בביות הדגן. הפיכתו מצמח בר שהוא מקור דל למזון, לצמח שתנובתו עולה עשרת מונים על צמח בר. בעקבות הצלחת ביות הדגן, רבים גידלו דגן לאורך וליד הנילוס בחלקות שחלקן קרובות לנהר וחלקן רחוקות קצת יותר. גידולים אלה דרשו פיתוח מערכת לפיקוח וחלוקת מים להשקיה מחד גיסא, ומאידך גיסא – פיקוח על תשלומי המס. במקביל ובמשולב התפתחה מערכת המקדשים והכהונה. והנה נוצרה במצרים שכבה של פקידים וכהנים.      

התהליך השני קשור לסיפור חייו של רעמסס השני. אביו עלה לכס המלוכה כאשר היה רעמסס רך בשנים, והוא נהיה לנסיך מצרים. מכתביו המאוחרים עולה כי למד קרוא וכתוב בגיל 9 מסופרי אביו ומכוהני המקדשים. כשהיה בן 14 מינה אותו אביו ל”נסיך עוצר האזור”, שמשמעו שליט בפועל. סבורים כי קיבל את כס המלוכה בסוף שנות העשרה לחייו. ומת כנראה בשנתו ה 90. הוא היה נשוי ל 7 נשים מלכותיות החזיק 200 פילגשים, נולדו לו 96 בנים ו 60 בנות. הוא בנה את פר-רעמסס, עיר בירה חדשה בדלתא של הנילוס שבשיא גדולתה הגיעה ל-300,000 תושבים. הוא בנה מבנים ומונומנטים מפוארים ברחבי הממלכה. בין החשובים שבהן ניתן למנות את מקדש הזיכרון המכונה ה”רעמסאום”.  

בזמן התנופה והעשייה במפעלי הבניה בא משה במטרה לקחת את “הפועלים” עם אפשרות לעזיבה.  

שליט חזק שממלכתו מתפקדת, שדותיו מושקים, אסמיו מלאים ומתמלאים, מפעלי הבניה מתקדמים, בונה ערים, יצירות מרשימות המנציחות את זכרו. יקשה עליו ועל כל אדם המתורגל בהתגברו על קשיים לסגת ממטרותיו ולוותר על “הפועלים”. עם זאת, מסלול חייו שהיה רצוף בהצלחות מגיל צעיר מאד, העניק לו תחושת ביטחון והוא חשב שיוכל להתגבר על המכשלה “הקלה”. כאן לדעתי מתבקשת המסקנה שהוא חטא בחטא ה”היבריס” או “שגעון גדלות”. האמין שביכולתו להתגבר על כל מכשול.

במובנו המודרני “היבריס” משמעו גאווה וגבהות לב מוגזמים. הוא נקשר בחוסר ידיעת ההיסטוריה ובחוסר ענווה ו/או “שיגעון גדלות” או מגלומניה שהוא תסמין או התנהגות אבנורמלית המאופיינת במחשבות שווא על עליונות וכוח רב שיש לאדם. במצב זה האדם מייחס לעצמו  תכונות אלוהיות ומנהיגותיות, וחושב שיש לו כּוֹחַ מֻחְלָט וּבִלְתִּי מֻגְבָּל, אשר אינו קיים בו.

ב”היבריס”, וב”שגעון הגדלות” הכביד השם את לב פרעה.

Leave a Reply

Your email address will not be published.