פרשת  בְּשַׁלַּח: שירת הים | הרבה גייל שוסטר-בוסקילה, שבט תשע"ט

בתפילת שחרית בשבת, קהל המתפללים קם לעמידה בעת שקוראים את שירת הים (המכונה גם  אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה):

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר 
אָשִׁירָה לה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. ……"

על פי המסופר בתורה, השירה נאמרה לאחר שים סוף נבקע לשנייםבני ישראל עברו יבשים והמצרים טבעו בו. שירת הים כתובה בתורה בצורה מיוחדת של שירה. השירה נאמרת גם מידי יום בתפילת שחרית בסופם של פסוקי דזמרא, שירת הים נקראת בציבור פעמיים בשנה: בשבת פרשתבְּשַׁלַּח החלה בסמוך לט"ו גם  בשביעי של פסח. בקרב עדות שונות יש מנהגים של אמירת השירה בליל שביעי של פסח, ברוב עם”.…כידוע הקהל קם גם לקריאת עשרת הדיבורות בספר שמות ובספר דברים. אבל בעצם למה קמים לפסוקים האלה ולא בזמן קריאת שמע ישראל בספר שמות ובספר דברים? במסורת פסוקים של קריאת שמע נחשבים ללימוד תורה לכן אין צורך לקום בזמן שמתפללים.…מה כל כך מיוחד בשירה זו שמקים אותנו על הרגליים?…הרב ד"ר דוד פרנקל מכון שכטר במאמר שירת הים ותולדות ישראל ויהודה בעת העתיקה*…בין היתר הוא מסביר:…"הספרים ההיסטוריוגרפיים של התנ"ך מפרידים בין בניית בית המקדש לבין יציאת מצרים למאה וחמש מאות שנה (מלכים א ', א'), בעוד שהשיר מזכיר את גאולת ישראל ואת היישוב בבית המקדש, כמעט כאילו היו אירוע אחד. כמובן, ייתכן כי המחבר של שירת הים, באמצעות הרישיון הפיוטי שלו, איחד את האירועים. אבל סביר יותר שהוא עבד עם מסורת כרונולוגית אחרת:

תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן  לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ  יָדֶיךָ.  
ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. 
וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם  שִׁירוּ לַה' כִּי-גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.

אז בכל פעם שאנחנו קמים לפני הפסוקים האלה כדאי לחשוב על הכוונה העמוקה של גאולה ששתולה בשירה העתיקה הזו.…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *