פרשת בהעלותך: מה אוסף המאסף?   | שושנה מיכאל צוקר

בתחילת החודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצריים, בני ישראל חונים עדיין בצלו של הר סיני. שבועיים קודם לכן הם הקריבו קורבן פסח וחגגו את חירותם. קרוב לוודאי שהרגישו הרגישו בהבדל העצום בין מצבם לפני שנה ומצבם באותו לילה, אך גם היו ערים למסע הגדול שעדיין לפניהם.

לכן בתחילת החודש השני החלה התארגנות. ספר במדבר מתחיל בשפע של הוראות מפורטות על סדר המחנה וסידור העבודה בזמן הליכתם של בני ישראל אל ארץ ישראל. הסדר נחוץ כדאי שיכלו להתקדם בצורה יעילה.

ימים ספורים לפני שזזים, כל מי שפיספס את קרבן הפסח מתוך כורח קיבל הזדמנות שנייה לציין את נס חרותם. חשוב שכל פרט ימצא את מקומו בתוך העם.

ואז הגיע היום הגדול:

וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת (במדבר י:יא).

בתחילת ספר דברים נלמד כי המרחק בין חורב (סיני) וקדש ברנע בגבול מואב הוא אחד עשר יום. לו היו מספיקים את הקצב המהיר הזה, היו יכולים לחגוג את חג השבועות על גבול הארץ. וגם בקצב האיטי של מחנה גדול וכבד יתכן שבני ישראל ציפו כבר לחגוג את חג הסוכות בבתיהם החדשים בארץ המובטחת.

את דברים הגדולים וקטנים שהשתבשו בדרך,  אניח לשנה אחרת כדי להאיר נקודה אחת קטנה.[1]

וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי־דָן מְאַסֵּף לְכָל־הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם  (במדבר י:כה).

מה אוסף המאסף? לפי התלמוד הירושלמי, היו אלה החפצים: “אם היה מי מאבד דבר היה מחזירו לו”

(עירובין פ”ה ה”א).

הנצי”ב[2] הטיל עליהם מטלה כבדה יותר:

מי שנחשל ולא יכול ללכת עם מחנהו והיה נשאר יחידי אחרי המחנה נאסף למחנה בני דן. ומחנה בני דן היו הולכים לאט עם הנחשלים עד שהביאום לצבאותם (העמק דבר על האתר, בעקבות מדרש לקח טוב).

איננו יודעים אם שבט דן עמד במשימה, אבל עצם הצבתם על המשמר מצווה לנו אחראיות: בכל עת – גם בזמן המשימה החשובה ביותר – ובכל מקום –  גם באמצע המדבר – להיות ערניים לאדם הנחלש או נתלש ממקומו, להושיט יד, לחזק  אותו עד שיוכל לחזור הביתה.

זו תורה שקשה לחיות אתה, תודה שמנערת אותנו בלילה בהרהורים: “האם עשיתי מספיק?” גם אם התשובה שלילית, מחר יהיה יום חדש ותהיה לנו הזדמנות שנייה.

<><><> 

[1]  אני מודה לר’ אביטל הוכשטיין, נשיאת מכון הדר-ישראל ואומנית מצטיינת בקריאה זהירה, שהפנתה את תשומת לבי לפסוק וציטוט מן הירושלמי. קריאתהּ השונה ומורכבת יותר, אפשר למצוא ב-הליכה בעקבות המאסף (בעברית ובאנגלית).

[2]  הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (וולוז’ין, רוסיה 1816 – 1893)‏

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *