פרשת במדבר: עבודה לפרנסה סותרת לימוד תורה? / מוטי לקסמן, כט באייר, תש”פ

“תוכנית חדשה בצה”ל שמטרתה להגדיל באופן משמעותי את גיוס החרדים לצבא, מציעה חופש בחירה מוחלט לכל צעיר חרדי המגיע לגיל 18; ירצה? יתגייס לצבא, ירצה? ייצא לעבודה, ירצה? יפנה ללימודים. הכל לפי בחירתו האישית. התוכנית המהפכנית, […] הוצעה על רקע האכזבה הגדולה שיש בצבא מחוק טל, שהביא לשורות הצבא מתגייסים בודדים בלבד מהמגזר החרדי. מאז ינואר 2003, מועד כניסת חוק טל לתוקף, התגייסו לצבא רק 353 צעירים חרדים – מספר זניח לאור העובדה שיש 50 אלף תלמידי ישיבה חרדים הנמצאים במעמד של “תורתו אומנותו”. […] התוכנית […] תבטל למעשה את חוק טל הקיים.” (1).

מה עניין, חוק טל וגיוס חרדים לדיון בפרשת השבוע?
השבוע אנו פותחים בלמידת ספר במדבר המכונה  גם בשם “חומש הפקודים”. זאת מאחר ובפתיחת הפרשה וגם לקראת סיומה מפורטים מפקדים של בני ישראל.
הפרשה הפותחת את חומש במדבר קרויה כשם החומש, פרשת במדבר (2).
עיקרה של הפרשה מפקד בני ישראל הראויים לשאת נשק:

מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן” (במד’ א, ג). מפקד זה מסוכם בנתונים אלה: “אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם כָּל פְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים” (במד’ ב, לב). סיכום זה עשוי להביאנו למסקנה שאכן “כָּל יֹצֵא צָבָא” נפקד, ולא היא: “וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֶת מֹשֶׁה (במד’ ב, לג).

למה הם לא התפקדו כמו כל בני ישראל?
הכתוב מבאר: שבני שבט לוי נמנו במפקד נפרד כדי “לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן” (במד’ ג, ז וגם בהמשך). בני שבט לוי הופקדו על עבודת המשכן ולכן לא נמנו על מאגר כוחות הלוחמים בעת ההיא (3).
הכתוב מתאר כאן הבדלה, הבדלה בין בני-אדם, מבחינת תפקוד בחברה. ייתכן מאוד שזה אחד המקורות לטענה שבני הישיבות הם “צבא השם”, הם “ממיתים עצמם באוהלה של תורה” ולכן הם צריכים להיות פטורים מחובת השירות הביטחוני.
נחזור למקרא.
מדוע דווקא בני לוי הובדלו (4)?
נבדוק זאת שלב אחר שלב.
ההסבר הכתוב קושר את היבדלותם של בני שבט לוי בהיותם צאצאי אהרון, הכהן הראשון, אחי משה: “וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי” (שמות כח, א). וגם בפרשת השבוע: “אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים הַמְּשֻׁחִים אֲשֶׁר מִלֵּא יָדָם לְכַהֵן” (במד’ ג, ג). כלומר, אנו עוסקים בייחוס אבות.
אם-כך, הבה נבדוק את הייחוס, נזכר:

וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר (בר’ לד, כה).

זהו האב הקדמון, האם דמות כזו מנחילה תכונות לכלי קודש לעבודה בקודש?.

ואכן, יעקב בברכתו אינו שוכח זאת:

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל (בר’ מט, ה–ז).

איך אומרים?  עם ברכה כזו לא צריך שונאים…

מורשת זו נמשכת גם לאחר דורות, נזכר בתגובה לאחר חטא העגל:

וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַה’ אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי: וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת קְרֹבוֹ. וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ (שמות לב, כו–כח).

אז עם מורשת ונטיות כלה מתאימם להיות משרתים בקודש?
איך נבין זאת?
אז לשונות רעות יאמרו: מה הבעיה, הרי משה הוא בן לאב ולאם משבט לוי והוא כנראה מכיר היטב את הג’מעה, החבר’ה. משה יודע שאותם, כנראה, כדאי להחזיק קרוב, ובעיקר לא לתת להם נשק!
ובכן, שוב, האם מורשת כזו מספיקה למעמד של הבדלה משאר העם, ולהקניית זכויות-יתר לעד?
אכן זכויות-יתר ומעמד מיוחד… אבל עם חובות!!!
בשביל  כבוד צריך לעבוד: לשמור על התורה, לקיים מצוותיה, להתנהג בקדושה, להורות משפט, להדריך העם כולו לאמונה, לתורה לחכמה.
אבל, וזה החשוב ביותר, ביהדות לא מסתפקים במורשת אבות. הזכויות הן אך ורק ללווים שעשו תפקידם נאמנה.

כהנים ולוים נחלקו למשמרות וזמן קבוע היה להם לישן ואם מצאו ממונה שישן יותר חובטו במקל ושורף בגדיו (רמב”ם, משנה למלך, הלכות בית הבחירה ח, ו).

ולוי העובר על זה ולא שר על הקרבן ביומו הקבוע לו, כי ימים קבועים להם לפי חילוק המשמרות, אלא ששתק, ביטל עשה זה. וענשו גדול מאד, שנראה כמי שאינו חפץ בכבוד עבודת ה’, ועל כן ימנענו האל מכבוד. ואשר יחפוץ מן הלוים בעבודת בוראו, החיים והשלום והברכה והכבוד יהיו אתו (ספר החינוך, שצד).

ואם זכות אבות אינה מספיקה, האם הסתגרות בדלת אמותיה של תורה מספיקים לקבלת זכויות ולפטור מחובות?

לא ולא, חכמים גדולים דברו רבות בשבחה של העבודה, למשל: “ואין לך מלאכה בעולם פחותה, הואיל ואדם מתפרנס ממנה ואינו מצטרך לבריות. ואם תלמיד חכם הוא, כדי שלא יקבל פרס מן הצבור ונמצא נהנה מכתרה של תורה בעולם הזה, ישתדל לעשות מלאכה להתפרנס ממנה ולא יטריח על הצבור. וחסידים הראשונים היו משתדלים לעשות מלאכה, כדי שיתפרנסו ממנה, ולא היו חוששין למלאכה פחותה, ואע”פ שהיו מהם נשיאים וראשי ישיבות וגדולי הדור. […] וחסידים אלו, שהיתה מלאכתן בצער והיו מתפרנסין ממלאכות אלו, ואם הכי היו גדולי הדור, ושוקדין על תלמודן, ולמדו תורה הרבה, והעמידו תלמידים הרבה. ואלו היו רוצין לקבל פרס מאנשי דורן, היו נותנין להם ממון הרבה והיו מעשירין אותן והיו מפרנסין אותם כפי כבודם, אבל לא היו רוצים ליהנות מכתרה של תורה ולקבל שכרן בעולם הזה. וכל מי שאינו עושה מלאכה להתפרנס ממנה, הרי זה חוטא ומחטיא את הבריות” (מנורת המאור פרק ה – תלמוד תורה עמוד 303–304).

יתר על כן:

לפי הערכת שטרן, רק 30% מהלומדים בישיבות החרדיות אמנם מתאימים ללימודים אלה. לעומתם, 70% מתלמידי הישיבות רק נוכחים בישיבה ולא ממש לומדים, כי זו הדרך בה הם יכולים להשתמט מהשרות (1).

כלומר, אין סתירה בין לימוד תורה לבין פרנסה ומילוי חובות חברתיות!
האם “גדולי הדור” בימינו אינם מבינים זאת?

 

<><><><><> 

מקורות

(1) נחמיה שטרסלר, “צה”ל: במקום חוק טל – חופש בחירה מוחלט לחרדים בגיל 18”, הארץ  13/05/07, עמ’ 1, 4.
(2) כך גם בארבעת החומשים האחרים שבתורה
(3) המונח צבא מופיע גם בהתייחסות לבני לוי, אבל בתוספת: “כָּל בָּא לַצָּבָא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד (במד’ ד, ג); “כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד” (שם, כג); “כָּל הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד” (שם, לה).
(4) “אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וְאֶת רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (במד’ א, מט).

 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *