פרשת בְּמִדְבַּר סִינַי: הרהורים על ציוויליזציה | סאם ליימן-ווילציג, סיוון, תשע”ח.

השבת אנו מתחילים ספר תורה חדש – לא רק פרשה – ושמו ״במדבר״. לכאורה, מלה בנאלית, שמציינת את המקום בו בני ישראל שהו במשך 40 שנה, ותו לא. אולם, מסתבר ש״במדבר״ (המושג) מהווה לא פחות מהבסיס הרעיוני ליהדות!

התורה כולה מתייחסת בצורה שלילית למדי לכל דבר הקשור למה שאנו היום קוראים ״ציוויליזציה״. רמז ראשון לכך, מי שבנה העיר הראשונה היה קין (בראשית, ד׳: י״ז) – גם הרוצח הראשון! לאחר מכן, סיפור מגדל בבל (בראשית י״א: א׳-ט׳) מרחיב את הגישה השלילית הזו. אחר כך בא ערי סדום ועמורה (בראשית י״ג: י״ג) – רשעות בהתגלמותה. ניתן להוסיף לכך ירידת אברהם אבינו (רועה צאן תמים) למצרים המפותחת ומיד חוטא בשקר על אודות ״אחותו״/אשתו (בראשית י״ב: י״ב-י״ג). שלא לדבר על בני ישראל המשועבדים מאות שנים על ידי המצרים, המכריחים אותם לבנות ערי פיתום ורעמסס וכל הפירמידות – סימנים מובהקים לציוויליזציה (לא כל כך מתקדמת, בלשון המעטה, מבחינה מוסרית). ובהמשך לסיפור זה (וגם לעצם הרעיון): משה חייב לברוח מהחברה המצרית ״המפותחת״ ולהגיע למדין הכפרי ולהוריד מעצמו את כל מטעני האצולה ולהפוך לרועה צאן – ורק אחרי זמן רב שכזה (40 שנים) היה בשל לקבל את התגלות האלוהים. ואחרי המעבר הארוך במדבר וחילופי מנהיגות, הדבר הראשון שעשה יהושע: החריב את העיר הגדולה יריחו (יהושע א׳: י׳-כ״א)!

מכאן השאלה: מדוע הטינה של התורה כלפי הציוויליזציה? התשובה כרוכה בהתנהגות הטבעית של מקצועות קדמוניים לעומת המפותחים יותר. נתחיל מסוף הפיתוח הכלכלי (דאז): מה עושים סוחרים ובנאים? מסתכלים במבט ישר (אופקי) לאנשים אחרים, כי זה עצם מהות הפעולה הכלכלית. אבל מי שעושה זאת כל הזמן, רואה בזולת כ״אדון״. ומה לגבי המקצוע הכלכלי הקודם; מה עושה עובד האדמה? השאלה מספקת את התשובה: מסתכל למטה כל הזמן. מבחינתו, העולם כולו גשמי כי כל כולו של האיכר מופנה לקרקע. עוד מכנה משותף בין שני סוגי פעילות כלכלית אלה: אין זמן פנוי להתבוננות ולמחשבה – כל הזמן עובדים נמרצות.

לעומת זאת, המקצוע הכלכלי הראשון הינו רועה צאן (אין להתייחס לציד ולקט כ״מקצוע״ כלכלי – זה מה שאדם וחוה עשו בגן עדן לפני שנזרקו משם בעונש של ״עבודה״ לפרנסתם). ומה עושה רועה צאן? לרוב, יושב ומסתכל מסביב – לא רק ישר (לצאן ולנוף) ולעתים למטה (אם נמצא על הר והצאן מתחתיו), אלא גם, ואולי בעיקר, יש לו זמן להסתכל למעלה! כלומר, הפנאי של רועה הצאן מאפשר לו להרהר ולהתחיל לשאול שאלות רוחניות באשר ״מי נמצא מאחורי העולם?״ ״מי באמת שולט בחיים שלנו מלמעלה?״ זאת גם הסיבה לתופעה עליה נקרא בחג השבועות מחר: בני ישראל נמצאים במורד הר סיני ומסתכלים למעלה!

כלומר, הציוויליזציה – עם כל היתרונות הגשמיים שלה – מכריחה את האדם לעבוד ולעבוד, ובדרך שמפנה את מבטו לאנשים אחרים או לחומר (קרקע) בלבד. כמובן, התורה מבינה שאי אפשר לעצור את הקִדמה ולכן המציאה עוד הברקה: יום השבת! אם עובדים ללא הפסקה במשך היום כאיכר, כסוחר, כאומן וכו׳, לפחות יום אחד בשבוע יוקדש לפנאי בו ניתן לחזור לתקופה הקדומה בה לאדם היה זמן לחשוב על הדברים החשובים באמת בחיים.

ובחזרה ל״במדבר״: כל זה מסביר בדיעבד מדוע האלוהים הכריח את בני ישראל ללכת במדבר ארבעים שנה, כי רק שם ניתן היה להבין את משמעות האל האחד, אשר הוא – ולא בני אדם או אלילים מוחשיים עלי אדמות – קובע את חיינו הגשמיים והרוחניים כאחד (ואם מישהו מבני ישראל ״פספס״ את המסר, אז בא הַמָן כל יום ויורד מהשמיים…). ״במדבר״, אם כן, אינו סתם מקום: הוא עֶרֶש הייחודיות של העם היהודי בפרט ורעיון אלוהים שהוא אחד ויחיד (מונותיאיזם) בכלל.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *