פרשת  בָּלָקתכונות מנהיג, סאם ליימן–ווילציג, תמוז תשע”ח

<><><> 

החלוקה של הקריאה לפרשיות כל שבוע הינה די מלאכותית ואף בעייתית. מלאכותית כי בתחילת הדרך היהודים קראו את כל התורה במחזוריות של פעם כל שלוש שנים. בעייתית כי הרבה פעמים החלוקה הזאת מסיטה את תשומת ליבנו מרעיון אשר משתרע על כמה פרשיות. פרשת ״בלק״ מהווה דוגמה טובה לכך, מאחר שהיא מסיימת שורה של חמש פרשיות, שכולן דנות באותה שאלה: אלו תכונות אין אנו רוצים לראות במנהיג?
כדי להשיב על שאלה זו, בואו נעבור על מקרה אחד בכל אחת מחמש הפרשיות האחרונות.
בהעלותך: מרים חוטאת בחטא הרכילות (היא כינתה את ציפורה, אשת משה, ״כושית״) ונענשה על כך. מנהיגות כוללת דיסקרטיות ושמירה על פה נקי, כדי להוות דוגמה לשאר העם.
שלך לך: שנים עשרה המרגלים שנשלחו לתור את ארץ ישראל היו כל אחד בדרכו הוא אנשים גיבורים – לא מתנדבים למשימה מסוכנת כזו ללא גבורה מסוימת! יתרה מזאת, כשחזרו לבני ישראל הם גם דיברו אמת לאמיתה על אודות הנפילים בכנען. אלא מה – הפרשנות שלהם לגבי היכולת להתגבר על אותם אויבים חזקים הייתה חסרת אמונה באלוהים וללא מספיק ביטחון-עצמי באשר יכולתם להתגבר על הקשיים בדרך. ואם למנהיגים אין אמונה – כיצד העם יאמין ויצליח?
קרח: לקרח היה סטטוס חברתי גבוה, אך לא יכול היה לסבול שלאחרים מאותו מעמד יש סטטוס עוד יותר גבוה. לכן, הוא התחבר עם אחרים בעלי אותה קנאה חברתית – משבט ראובן (הבכור מבני יעקב) – והתלוננו בפומבי נגד משה ומעמדו הרם כמנהיג האומה באותה עת. התורה מעבירה מסר: הסטטוס שלך מלידה, כשלעצמו אינו מכשיר אותך להיות מנהיג; קנאה עיוורת בזולת דווקא מעידה על חולשה, מאחר שהיא גורמת לשסעים במקום לאיחוד בין השורות ולאחדות העם.
חוקת: כדי שלא נחשוב שאין אדם חף מחולשות באישיותו, באה התורה ומראה כיצד אפילו מנהיג-העל, משה רבינו, יכול לחטוא עד כדי עונש חמור (מבחינתו אישית: לא הורשה להיכנס לארץ ישראל). ומה ״עוולו״: היכה את האבן פעמיים במקום לדבר אליה. האמת, טעות זו (קשה לקרוא לה ״חטא״ של ממש) הייתה פחות שלא ציית לאלוהים ויותר שאיבד את סבלנותו כלפי עם ישראל. בכך, הוא הראה שכבר לא יכול עוד לשאת את הקנטרנות התמידית של ״נתיניו״ – דבר שחִיֵיב אותו לפנות את מקומו כמנהיג העם.
בלק: בפרשה שלנו השבוע אנו מקבלים את החולשה המנהיגותית פעמיים: פחדנות. ברור שבלק היה פחדן – לא היה מסוגל להתמודד עם בני ישראל בכוחות עצמו ולכן ביקש מבלעם להחליש אותם תוך כדי קללות האל. אך גם בלעם היה פחדן! הרי כנביא האלוהים הוא ידע מה מחכה לו (ברכות ולא קללות ייצאו מפיו) ובכל זאת לא היה לו את האומץ להשיב בשלילה להזמנת שליחי בלק.
הנה, אם כן, רשימה ״מרשימה״ של חולשות אופי, אשר פוסלות אדם מלהיות מנהיג – ואם כבר מנהיג, אשר מנטרלות את מנהיגותו. ואולי אין זה יד המקרה (ודווקא כן יד ״המקרא״), שמיד אחרי חמש פרשיות שבוע אלו אנו מיד מקבלים דוגמה מובהקת של מנהיגות חדשה: פנחס! בתוך החלל שנותר במנהיגים הטועים מהדור הישן, צומח אל מול עינינו מנהיגות מדור חדש: פנחס, יהושע ואחר כך ״השופטים״.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *